שוב הייתי
שוב שבוי, שתוי
אין דה סיטי
שוחה במחשבות
כשניסיתי להבריח כמה מילים - דרך השיר
שוב הגשם
שוב נדם, נסתם
מול השמש
שהחליטה גם
לנסות ולהביט בך גם ממרחק אלף שנות אור
והנה את, את מחדירה בי מבט
זרמי דם מתגברים והקול צרוד
ובין קירות כחולים, מוליכה ולוקחת אותי לאיבוד
מצויירת
בגווני אפור
את מוכפלת
אבל מיד האור כבה, בחושך נעלמת
דיאלוג בנשיקות
כי השמש
הסתתרה, שקעה
מול הגשם
ואגד עננים שהחליטו להרטיב לך
ואני לא מתנגד
והנה את, את מחדירה בי מבט
זרמי דם מתגברים והקול צרוד
ובין קירות כחולים, מוליכה ולוקחת אותי לאיבוד
אני כבר אבוד |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.