אם הייתה לי מטרה,
איבדתי אותה
כמו איבדתי בן
ומהריק שאבתי כוח
שלא נותן לי לשכוח
שאני חיה מבחירה יום יומית
ומתקיימת על פיסת גן העדן הפרטית שלי
שלא קיימת באף עולם קדוש אחר
ובמחשבות הכמוסות אודה,
שסקס בצבעוניות שוטפת
שירה ויין זול
נרות ואווירה מטורפת
עושים לי את זה
בין הסדינים
אך מרחיקים ממך אותי, גבר
כי אני אישה
בין אם תראה את הריקוד או את התנועה
את המכה או הלטיפה...
כשהייתי שלמה
שכחתי מה זה פאזל
ונפלתי על ברכיי מדממת,
מסוממת
מכאב הראליות שסינוור אותי.
היום אני אחרת,
היום אני...
שלמה ומשופצרת
יש לי פלסטר מפוספס
ונר מלא בשעווה
נוטפת,
שורפת!
האם הייתה לי מטרה?
אין כנות שיכולה לענות
פרט לשתיקה המעיקה בי
המעוררת את הזמן לשוב ולנוע
ואם היום אני אישה,
מתי הספקתי להיות...
ילדה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.