כשחנוק לי,
אני יודעת כמה אני לבד.
חנוק לי עכשיו,
הלבד לא רע לי.
צורב- כי הלבד שלי אומר אמת,
בגלל זה הלבד לא רע לי.
אני מחייכת מתוך הלבד הזה,
החיוך הוא התקווה שלי,
שאולי,
אני לא לבד בעולם?!
מתוך ההמון הגועש,
אני הדרך.
בתוך התקווה אני נופלת,
הנפילה שלי היא הכוח שלי.
הכוח בא מהראש שלי,
הראש שמתקיים מאותות עיניי...
עיניי היפות!
תמיד מחייכות,
עצב... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.