אשה אחת, כמעט שמספיקה
טרופה בין גלים למחשבות,
בין אנשים לאהבות.
נעלמת בין גרגירי החול הרבים
במי השתיקה והשכול
שוחה לימים אחרים
דרך ים הצללים הגדול
רוקדת אל שמים אחרים
אדמה נאורה, היא פוסעת בנחת
לוטפת רוחות, נרדמת בין עננים
לבד איתך או ביחד.
חולמת על דלתות אל על
סגורות הן בשלשלת
אדון עולם - לבן זקנו -
כיבה את הגחלת
עוד פואמה נכתבת
על שהיה ועל שיהיה
שבועת ההווה הולכת ודועכת.
נשאר עוד שם,
עוד מילה בתוך משפט
בתוך עוד דף מספר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.