כוכב קטן נפל מהשמיים
והוא נפל ישר לתוך המים.
מעיניו ירדו דמעות
כי הוא התחיל לבכות.

בא ילד לשתות
וראה דמעות זולגות.
הילד לקח אותו איתו
והלך ישר לביתו.

הכוכב שמח מאוד
שיש לו חבר.
ניגב את הדמעות
ולילד, את סיפורו סיפר.

מתי שהגיעו לבית שלו,
הילד הכין חביתה
לכוכב וגם לו.

הכוכב אכל
כדי לא לאכזב,
כי באמת מהאוכל
לא התלהב.

הילד חשב איך לעזור
לכוכב המסכן
הביתה לחזור.
הילד חשב וחשב
ובסוף אמר
צריך ללכת עכשיו.

הכוכב שאל
לאן?
הילד אמר
לקוסם הנאמן,
שזה רחוק מאוד מכאן.

הכוכב שאל
כמה זמן ללכת?
הילד אמר
עד שלא נגיע לממלכת.
ההליכה ארוכה מאוד
צריך לקחת אוכל ועוד.

מתי שהם יצאו לדרך
הילד פצע לו את הברך.
הכוכב רץ להביא מגב,
לנגב שהרגל לא תכאב.

מתי שהרגל עברה,
המשיכו ללכת לטירה.
הם עברו הרבה צרות
שאין לי כח להמשיך
לספר לכם עוד.

והנה,
מתי שהגיעו לטירת הקוסם,
רצו לראותו במו-עיניהם.

השומרים קראו לו,
הוא בא והראה
את הקסם שלו.
הכוכב חזר לשמיים
ולילד,
שפצע גם את הברך השנייה
כבר לא כאבו השניים.