[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דה לורד
/
פחות גוון

המלחמה ההיא פשוט הספיקה
כל פעם נוספת כמו מטרה לכדור
ובחושך לבד הפתרון  מבליח

בשדה עמוס בתירס כובש את הכול
הפסגות המושלגות והצפיות, אני כל יכול
בשדה התירס אפילו המוח ההרסני לא יכול כבר
מגשים הכול... חבל שהכול רק בשדה של תירס

נסחף בזרם - הכול כבר מדמם ושבור מהסלעים
לא כאן יותר - נחתי באי מבטחים
לפעמים הטיפה מטפטפת על האצבע
ומחזירה בפעימות זעירות את המציאות

אותה תפילה המוכרת
הלחן מוכר המילים זרות
מה אני עושה כאן בכלל?
אני חושב שאמרו שאסור ללכת באמצע

אין לי אפילו ניצוצ
אין לי אפילו זיק
יכול להיות שדרכי סרחה
אבל כ"כ הרבה שנים?!

דרוש פה תיקון אולי
בלי קשר לזמן ולמקום
תמיד חוזר לאותה נקודה
מישהו בודק גבולות גזרה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשאמא שלי היתה
ילדה,
קשרו אותה
למרפסת - כדי
שלא תלך
לאיבוד.


(טל- מתוך ספרה
האוטוביוגרפי-
'החיים כערמת
חציר לחה משתן
של סוס')


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/9/07 21:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דה לורד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה