[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








עיניה ממוקדות בנקודה רחוקה
עם כל נשימה נעצמות עפעפיה
מרפרפות על גווני הירוק החום הזה
קשה שלא לנעוץ מבט
קשה לא להרגיש
את העצב, הבגרות, התחינה

"את מדהימה", אמרה לה אישה זרה
שטבעה לרגע בגלי נשמתה
איך העיניים מביעות והנפש לא מרגישה
איך העיניים יודעות לפני שהיא מבינה

הכל חודר דרכן, היא לא מפספסת דבר
נושמת, בולעת מכילה ומעבדת כל פרט ופרט בתמונה
כמו מסמרים ננעצים בארון הקבורה
אשר מורד בסוף לנבכי האדמה
היא נעטפת בעוד שכבת הגנה

חומת מגן מציבה היא אל מול העולם
מגודרת חוט תיל ושלט אזהרה:
"הכניסה לזרים אסורה"
ורק עיניה מדברות

יש שם רוך וטוהר ותום
זאת הבטחה!
ומישהו שם יבין אותה וידע
עיניה, הן דוברות אמת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פומפיה, שיניים
תותבות,
קסילופון,שמעון
פרנס.

מתוך: 1002
דברים שלא הייתי
לוקח איתי לאי
בודד


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/9/07 11:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שימרית רוזן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה