|
בתוך בועה של חלומות
עולם של תקוות ואהבות
חפרתי בור קטן
בור לא עמוק ולא רדוד
רק קצת בוטח ואבוד
ליד נהר ישן
לא מפחדת
רק בוכה
קצת מחייכת
לא שמחה
מבולבלת ותוהה
ליד פסי רכבת
לא מפחדת מלמות
רק מבולבלת מלשוט
אל תוך מסע ישן
של כאב ושל שנאה
כי זו אני
ואני לבד
נותנת יד
בלי אף אחד
שיושיט לי
משהו בחזרה
רוצה לברוח ולרקוד
לאזור כח ולחיות
לצאת
אל עולם אחר |
|
למה מתחכם?
מה קרה לימים
בהם הסלוגנים
היו אוהבים,
פשוטים ובצד
שמאל?...
אני אומר - הווה
נשוב אל המקורות
- סלוגנים של
עבודת אדמה ודרך
ארץ, סלוגנים של
אהבת ציון
ותנועות מחתרת,
סלוגנים יפים,
בראשיתיים,
סלוגנים על אונס
סאדיסטי של חיות
בר...
אביה האיום,
כמהה עד אין קץ
לימים הטובים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.