מהשמיים האפורים לבנים
נוטפים טיפות שקופות
קרות לאדמה הדלה
מנופצות מהשקט המחניק
והעצבות הדוקרת
מורד השקט
בקור השמיים אני הולך ברחובות ריקים
רקע האפר הפך למקום ולא קמל לרגע
לרגע קט של יריית כדור נשמעת זעקתיהם
יורדים עלי דרך צילי החלונות השחורים כפסי הרכבת
נעלמים מהעיין ומופיעים בחשות המסתוריים
קירות האפר העצומים סביבי
וכל מה שאני רוצה הוא
לגעת בעבר הבא מחדש
החרוט על הקירות
מבעד עיני.
ברי החיות לנים באוויר. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.