היה לי גבר של אחת עשרה בבוקר
כי ידע ששקיעות וזריחות הן לא של אנשים.
והוא הביט בי בחיוך של ילד
כי הבין שאי אפשר לחייך עם מבטים נוקבים.
והוא נגע בי לאט
כי חש שבאחיזות בטוחות יגע רק מסביבי.
והוא אהב אותי בתמימות
כי הרגיש שרק כך יכבוש את עצמו.
היה לי גבר כזה שהיה ראוי לאישה
אך קיבל אותי.
כשהוא בכה לא הבטתי ולא נגעתי ולא אהבתי
כי לא חשתי, הבנתי או ידעתי
שכך נופלים גיבורים אמיתיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.