אורות עינייך שוב כבים
כשאת מסתכלת עליי,
תקוותיך עננים שחורים
ואת לא נרדמת, אולי
מול העץ שציירת במכחול
ועמדת לתת לי.
גשם נופל עליי
מאחור את צוחקת,
דמעות נופלות כאן מסביב
לפניי את משתוללת
ואת ברבור בכלוב סגור.
ברק שיערך שוב בוכה
כשאת שרה
מול המילים שאת שרקת
ואת לא נרדמת, (למה?)
בתוך הים המרקד
לקולך החנוק.
גשם שוב נובל משמייך
אני כמעט צחקתי,
דמעות יבשו על כל הכביש
אני כבר השתוללתי
כמו ברבור בכלוב סגור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.