[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כמה שרציתי
לקחת את הלילה איתך
ולסגור אותו בכדור של שלג.
להקפיא את הרגע,
לכלוא את התשוקה
בתוך כדור זכוכית. של שלג.
ובכל פעם שארצה,
ובכל פעם שתחסר לי, ארים את הכדור
אהפוך אותו, ואתנפץ אל אותו הערב,
אתפורר למיליון חלקים
חיוורים, מאובקים, של שלג לבן,
שאוהב את הרגע עד מחנק,
שמחבק את הדמות שלך כל כך חזק.
איך האהבה הזאת התגלגלה והפכה
מניצוץ נסתר
לכדור ענק של שלג.
ועכשיו אני עמוק מדי בפנים,
והרגעים חומקים ממני,
לוכדים אותי במעין כישוף מרושע.
והלילות שלנו יחד הם לא משחק
שאפשר להרים ולנער, להרגיש להיזכר.
אז בינתיים אמצה איתך כל נשיקה
וכל אהבה שיש לך לתת לי.
וכמו השלג
תמיד אחזור אליך
כשתרגיש שהגעת אל הקור הכי קר שלך
ומתוך הלב שלי אתן לך כדור
שתדע שאני כל כך אוהבת אותך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הלו, מישהו שומע
אותי? מישהו
מקשיב לי?!

סבתא מטרידה את
אנשי 144


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/9/07 5:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לינוי-נוי זוהר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה