מיהרנו
לחזות בשקיעתה של חמה.
חיפשנו
אות למקום היותה.
כי השמים
עננים כיסום,
והרוח
נשמתנו כוותה.
ואנו
מול אדוות הגלים,
נשמנו
את ריח הים,
והאפלה
לאיטה הזדחלה.
ואנו
נשמותינו חוברות,
גופותינו
זה בזה אחוזים.
עינינו
באופק יוקדות,
וכמעט
איננו נושמים.
ולפתע
אדמו שמי הים,
ושני
של קרן בקעה,
וזוהר
של אודם נבעה.
ועינינו
בפלא צובעות,
ואהבתנו
ננעצה ללבבות.
לאודם
פה וזרועות,
ושפתו
שפת האורות.
ורק אוהבים
שבר לבבם,
את שפתו יישאו,
ורחב אז לבם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.