איפה נמצא האושר?

מוזר לי לכתוב על משהו שהוא לא ממשי וחומרי- לא בגלל שאני
בנאדם חומרי,  פשוט קשה לכתוב על משהו שלא יודעים איך הוא נראה
אבל יודעים איך הוא מרגיש.
איזה כיף זה לראות אנשים מאושרים; כיף לראות עיינים מאושרות,
חיוך מצחקק עם שיינים חשופות. כיף לראות ים רגוע, שמיים כחולים
וציפורים נודדות.
איך הוא נראה בכלל האושר הזה?
לפעמים נדמה לי שהוא מגיע עטוף במנגינה נעימה ומלבבת, שיר יפה
שמשתכן בלב, נובט וגדל לו לאט לאט.
לפעמים נדמה לי שהוא מגיע עטוף בפרחים צבעוניים עם ריח מהודר
שמלטף את הנחיירים ומגיע עד לראש.
לפעמים נדמה לי שהוא אורב לי  מעבר לפינה ורק מחכה שאזמין
אותו.
יש ימים שקמים בבוקר ומרגישים הילה לבנה ונוצצת מכתרת את
ראשינו. הילה המלווה אותנו בכל צעד וצעד ומחדירה בנו את התחושה
הנעימה הזאת, השלווה. לעומת זאת, יש ימים שמתעוררים בבוקר ולא
מתחשק לקום מהמיטה, ההילה הלבנה והנוצצת מוחלפת בענן שחור
וגדול המכביד עלינו. ענן המסתיר לפעמים את השמש החמימה והיפה.
יש את הרגע בו פוגשים אדם חדש ומן זרם חשמלי מצית את הנשמה
ומאיר כל נים ונים בגוף.
יש את הרגע בו אתה כותב שיר חדש ומרגיש איך הלב שלך פועם
בחוזקה מהתרגשות.
ויש את הרגעים בהם אתה עייף ומדוכא, עצוב קצת ואולי גם עצבני,
רגעים בהם אתה מהרהר ותוהה היכן נמצא האושר הזה שכולם מחפשים?
האושר הזה נמצא פה ושם, וגם שם. הוא נמצא בכל מקום: בתוכינו,
מסביבנו, ביננו. הוא נמצא למעלה וגם למטה, בצד ימין וגם בשמאל.
הוא נמצא בראש, בפה, באף, באוזניים ובכל חלק בגוף. הוא נמצא
בבית שלנו וגם אצל השכנה. הוא נמצא במיטה של הילדים וגם אצל
אמא ואבא בחדר. הוא נמצא בדברים הגדולים, אבל בעיקר בדברים
הקטנים. הוא ממתין ומחכה כמו ילד טוב שנבקש אותו ונדרוש בו.
הוא דרוך לכל הזמנה וכל הקפצה - רק צריך לקרוא לו.
יאלללה... למה אתם מחכים?