|
מרגישה כל כך לבד
לבד בעולם מלא אנשים
פוחדת כל כך
לפרוץ את החומה
לתת לאנשים להיכנס,
להיכנס לתוך לבי
ואז לבעוט בו, לשבור אותו, לנפץ אותו לרסיסים קטנים
להרוס אותו לגמרי
מעדיפה להיות לבד
בתוך עצמי
לא להיקשר לאף אחד
לא לאהוב אף אחד
לא להרגיש
לא לתת, לא לקבל
כי ההחלמה לוקחת זמן רב מדי
והכאב בלתי נסבל
להרגיש איך אתה נלחם על כל נשימה
להרגיש איך הדמעות זולגות מעצמן
לשכוח איך לחייך
רק הבעה אחת
שלא אומרת כלום
שלא מראה כלום
בלי רגש
אין עצב אין שמחה
להרגיש את הדם שוקע, בורח
המוח נרדם
הגוף לא מתפקד
רוצה לשכוח, לברוח,
להיות לבד... בלי אף אחד! |
|
|
מכל האי-מיילים
המטופשים שאני
מקבלת, מצאתי
שאלה אחת חכמה:
"צפיחית, איך זה
שאת כזאת
חכמה?"
אז תודה רבה למי
ששאל את השאלה
הזאת ותאמין לי
שאם היה יותר קל
להיות טפשה אז
בטח הייתי,
אבל אני זורמת
עם מה שהכי טבעי
לי.
עכשיו, כשאני
חושבת על זה,
השאלה שלך נשמעת
לי
די טפשית,
למען האמת...
בחיי !
אני מחכימה מרגע
לרגע !
צפיחית בדבש
חכימה בגמיזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.