איך מגלים?
איך מגלים לזה שאת הכי אוהבת?
איך מגלים לו?
איך מספרים לו כל מה שעובר עליך?
איך מסבירים לו שאת חושבת שיותר טוב לו בלעדיך?
איך מראים לו שאת בעצם לא ממש?
לא ממש יודעת איך לעשות את זה,
לא יודעת לחיות ככה - בזוג
ושאת גם לא ממש מאמינה בזה,
את מאמינה בלבד,
או שאולי זה פשוט מה שאת מכירה,
לא יודעת אחרת בכלל.
איך מגלים לו שאת לא ממש רואה קדימה?
כן, את אוהבת אותו מאוד,
אבל איך מסבירים לו?
איך מסבירים פחד?
איך הוא לא מבולבל בכלל?
איך מספרים שקשה לך?
שאת מרגישה לא שייכת לפעמים,
שאת צריכה מרחב ומרחק ולא רק קרבה.
איך מספרים את כל זה?
שאת מטושטשת ועייפה ושלפעמים את פשוט לא יכולה
ואולי את לא ממש רוצה?
איך מספרים לזה שאת כבר לא יכולה בלעדיו,
לזה שאת רוצה שיהיה אב לילדייך,
לזה שאת מתגעגעת אליו כשהוא לא פה,
איך את מסבירה שאת מחפשת מפלט
אולי כי את פשוט לא מאמינה בעצמך ובחיים האלו בכלל,
שאין לך מושג איך את סוחבת עוד יום ועוד אחד
ושאולי אם הייתה לך האפשרות לא היית פה בכלל
שהכול כל כך כבד לי ואני מרגישה נחנקת ושאין לי מקום,
אין לי מקום בעולם הזה.
איך מספרים את כל זה?
אולי בשיר?.