ושער כל הנשים ילבין הקיץ
ספלי הקפה יעלו ארוכה חומה ורירית
ורק פצעיי שלי יסרבו בעיקשות
להגליד

איזה צער לא ראוי לא במקום
ארכאי משהו
הקידמה מתכווצת לנוכח ההיעדר
בולע הכל הנשים לבנות
הגברים מזוקנים וההיעדר עדיין
כמו נשימה חמה בפני העולם

וגם הריק היה מתחפר בשמיכתו
חדשות לבקרים
ובכל בוקר היה הדוור מגיע ובידיו
עוד ריק והריק מתחפר עמוק יותר
התריסים מוגפים הדוור מתרחק
הריק נשאר בחוץ נשאר בפנים
כמו חמצן
ובקיץ הוא מוריק את השדות ומורט
שער סורר מפני הנשים והנשים
מלבינות כאילו מעולם לא ידעו קיץ
כזה

ובמקררים החמצן יחמיץ את המזון
וסכנה תרד על פני השטח כמו גשם
ואנחנו נדרוך בשלוליות של סכנה
וחולצות הפלנל תיספגנה
בסכנה
וחולות הים יהפכו בוציים

כמעט אפשר לגעת בו, בהיעדר
מזלג עם שארית רוקך המיובש
מזכיר לי את המרחק בין דיאנאיי
להיעדר ההיעדר

הסחוג נותר על השולחן
מיותם
מיותר
מהארוחה הביתית שאכלת בביתי
אך לא אני הכנתי.
שילמת עבור הביתיות הזאת
כמי שעוזב את ביתו
ושב אליו בימי שישי חמים
והקוסקוס
התפלש בך כמו שאני מעולם