מסתובבת בין מליוני אנשים, כותבת שירים בגוף שלישי ויודעת
לעמוד על שלה.
האחרונה באדם שמסגולת לפגוע בזבוב וכתב הלידה שלה בגב חינני
מתמיד.
הוא כמעט שקע בעיניה החמות בעודה משדרת קרירות ועצבות.
שאלה מספר שאלות ללא מענה, והוא כאילו מתחנן בפניה לשלווה,
לאתנחתא.
אישה תמימה בעלת רצונות עומדת מולו והוא מסתיר מפניה כל
מתרחש.
ממשיכה לכתוב לו מסרים סמויים והוא כעיוור מסומם לאחר התשוקות
שלו ומנסה לבצען בכל עת.
היום קודר יותר מהלילה.
בלילות היא מטביעה את עצמה בקופאין, ובימים תופסת תנומה ארוכת
טווח כדי להתחמק ממנו.
בעוד שבעבר המגע הפיזי היה מאוד חשוב, היום מספיק הודעה אחת
קטנה באמצעות כלי תקשורת בשבילה בכדי להבין עד כמה הם לא
מתאימים, עד כמה הוא לא בשבילה.
הוא נלחם והיא נסוגה אחורה.
היא נלחמת והוא נלחם בעצמו.
היא שותקת והוא אוהב אותה גם ככה.
ערימה של גרגירי חול חמים ממיסה אותה, הקור שלה מאוד רגיש
לכך.
החול ממשיך להמיס והיא מחפשת את כיוון הים.
הוא מחכה לה שם על המזח,
והיא צועדת לכיוונו לא במודע, היעד שלה לכיוונו אך למטרה
אחרת.
והוא מחייך, הנה היא נלחמת, הוא יכול להתמקם ולהרגיש נוח,
היא זועקת מרחוק והרוח שורקת את שמה.
אישה מוצלחת כזו, לא מגיע לה.
רגשותיה נפרשים לעיני כל, והצער האמיתי שלה מובע יותר מכל.
היא נחשפת,
בזבזה את כל ימיה בכתיבה על האחרת,
שהיא מעין פיצול שלה.
הוא צוחק מרחוק,
אבל אהבתו אליה חזקה מכל, לכן הוא נותן לה להתמודד לבד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.