מוקדש דווקא למשפחה שלי, לא כל כך לאחותי הצעירה ובעלה
שיחיו... משהו שכבר הרבה זמן רציתי לומר להם אבל לא כל כך יש
לי את הלב... אל דאגה, את הדפיוצר שלי הם לא קוראים....

מיום שנולדה
נורי הקטנה
כולם חשבו שהיא כזו מתנה
ואוי שאני, שהייתי בן שנה
לא יצאתי מוצלח כמו נורי הקטנה
למה לא יכולתי להיות כמו נורי?
מתחשב ועדין
אם כי אולי קצת מפונק
אבל עם חוש הומור
ואחריות בארנק
למה לא יכולתי לצאת כמו נורי?
עם חדר מסודר
את הדברים ממיין
ואין מה לומר
תלמיד מצטיין
עם חיוך די מקסים
והרבה כריזמה
ועם דיפלומטיה
וחביב על אימא
ויום אחד הגיע
ונורי את צורי, הביתה הביאה
וכולם חגגו
איזה חבר נפלא
ועברה לה שנה
והנה, חתונה
אוי למה לא יכולתי להיות כמו צורי?
מיושב וחכם
סטודנט לארכיאולוגיה
אוהב טיולים
נופים והיסטוריה
כן למה לא יכולתי לצאת כמו צורי?
עם הרבה דיפלומטיה
וחוכמה עד הגג
עם כל הקונבנציונליות
ובלי טיפת יצירה?
אם הייתי יוצא כמו צורי ונורי
אולי אז אמא לא הייתה כה נחרדת
אולי את האוכל שאני לא אוהב
לא הייתה מצפה שאוכל
אולי הייתה עושה הכנות
עת אבוא הביתה בשבת
אולי אבא לא היה כה נמהר
לחרוץ דין חרוץ נגד כותב זה הכתב
ואולי רק אולי כשהרכב לא עצר
באמת שהייתה זו תקלה בבלם?
כן למה למה למה לא יכולתי
לצאת מוצלח כמו צורי ונורי?