|
היא יושבת... כואבת
בצד... מפוחדת
לא מבינה - איך כולם תמימים
שהכל רע.
שאין טעם להמשיך
פשוט לווותר
להרים ידיים
לברוח - למקום אחר
אבל היא כאן
לבד
היא לא אומרת כלום
לא מוציאה מילה
נסגרת שוב בתוך עצמה
לא נותנת לאף אחד להיכנס
מעדיפה להישבר
שהדמעות ירדו
למי אכפת?
גם ככה אין פה אף אחד
אבל היא חוששת...
חוששת לוותר... להתייאש
היא חזקה, כך אמרו לה
אבל נגמרו לה הכוחות
הדרך ארוכה... ואולי היא טעתה
בחרה בדרך הלא נכונה
מה היא תעשה עכשיו? |
|
|
יא חננות של
מחשבים, לכו
לכתוב על הקיר
בשירותים.
ב. ג'מילי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.