|
הנסיכה שניצלה על ידי הרוזן הגדול
כלואה בארמון בצינוק השחור
חרטת על הקיר טבלאות ייאוש
ולא ראית אפילו יתוש
ומה לך נסיכה את כעת חופשייה
כמו פרפר בכנסייה
ואת רוצה ואת רוקדת בשמלתך הלבנה
באולם הגדול לאור הלבנה לנעימות שופן
ואת אוהבת את הרוזן כאב וכאח
ואולי אפילו כאהוב נשכח
ואת רוצה, את לא חייבת להישאר בארמון
ובאו להציל אותך לצאת להמון
ואת רוצה את לא חייבת
למות בארמון...
החלק של "יצירתיות" מעבודה בספרות
על "בעלת הארמון" של לאה גולדברג
אני כתבתי שיר... |
|
|
זירמתך,
הזירמה,
נהדרת חמימה.
לילילי,
טיפטפה,
על הפיטמה....
מוצצת עליזה
תמיד צמאה לעוד
טיפה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.