על סף הייאוש העשרים
הכל היה ברור לעין.
קישטתי פני בסמלים.
סיכות הנעוצות בבשרי
מרככות כל סטירה.
תהלוכה מחוזקת של פגמים אנושיים:
משהו עבר לידי
עיניו חולות.
סוטר מבלי הרף בעוברים ושבים
ומותיר צלקות עמוקות בדרכו.
אל גופי חדור הסיכות, לא יכול היה לחדור.
את עיני הבוערות מתום נעורים,
לא יכול היה לכבות ממנו.
הוא נדלק במהירות ונשרף.
ואני, מחייכת,
על סף הייאוש העשרים.
מוקדש באהבה גדולה לזה שתמיד מזכיר לי מה באמת מניע אותי :) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.