[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ותפסתי אותך
נופלת לזרועותיי
ענייך נעוצות בי
ציפייה

שערך אדום כצבע האופק בשקיעת חמה
שפתייך רכות, מתוקות כדבש הדבורה
שדייך מעוצבים כאילו נבראו במיוחד לשלמות גופך
רגלייך קלילות את הולכת כאילו מרחפת באוויר

וגופך כיצירת פאר, כל פרט שבו כל זוויותיו מושלמות
פיסת בד משי חצי שקופה על גופך
מכסה אותך אך מזמינה את המוח לדמיין מה מסתתר

בפנים זה משהו לא כשורה
דוחק אותך לעבר צוק
את מסתכלת לאופק ושום דבר לא השתנה

ואת מלאך
כנפייך פרוסות
רגלייך על קצה הצוק
נפשך כבר לא כאן

נופלת
בפעם הראשונה נכנעת לכוח המשיכה לקחת אותך למטה
ואין תזוזה בכנפייך, את נותנת לעצמך להיכנע
נפילה שהיא נצח, עוצמת עניים ומאזינה לעצמך

ותפסתי אותך
נופלת לזרועותיי
ענייך נעוצות בי
ציפייה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ברגע שמקרבים
מקל בוער לזנב
שלהם, הם ישר
נרגעים.

פה גדול כמדריך
תיירים, מילים
אחרונות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/8/07 23:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דנדיאל הדיגל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה