[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ב ב וואילז
/
קוטג' (2)

אני מתעורר עם זיקפת בוקר מופלאה. דנה עדיין ישנה ואני מלטף את
השיער החום שלה ומנשק אותה על המצח. היא מלמלת משהו מתוך השינה
ואני לוקח את היד שלה ומניח אותה על הזין הזקור שלי.  אחרי
נשיקה קטנה על המצח היא מתעוררת ומרגישה אותו. "בוקר טוב" היא
אומרת תוך שהיא מאריכה את המילה טוב., "אני רואה שמישהו כבר
ער...". אני מחייך. אני שולח ידיים מתחת לשמיכה ומחדיר לה אצבע
לתוך הכוס שלה דרך התחתונים. היד הקטנה שלה מעסה את הזין שלי
בתנועות עגולות. אחרי שתי דקות היא נרטבת כולה ואנחנו מפשיטים
זה את זו והיא עולה עלי ואנחנו שוכבים.
"זה היה נהדר" היא אומרת לי אחרי. אני מהנהן. היא שוכבת על
הבטן ערומה ואני מלטף לה את השיער. לפתע היא מסתובבת על הגב
ומוציאה סיגריה מהמגרה שבשידה ליד המיטה. "אני חייבת. אין על
סיגריה אחרי זיון טוב. " היא אומרת כתגובה למבט הכעוס שאני
נותן לה. סיכמנו שתפסיק לעשן כשעברנו לגור יחד. "מה לארוחת
בוקר?" היא שואלת אותי בקול המתוק שלה, מתכוונת שאני זה שאכין
אותה. המקרר ריק. לא עשינו קניות. "תרד לסופר ותקנה כמה דברים.
תביא לי את המרנג-דיאט החדש הזה. אתה יודע שאני מתה עליו" היא
אומרת ושואפת מהסגריה. אני מתלבש, מצחצח שיניים ויוצא מהבית.
שמונה ועשרה. יום שישי. שמיים כחולים, בלי עננים. לא חם ולא
קר. סקס על הבוקר. יום מושלם. בטח נלך לטייל קצת בעיר אחר כך,
נעשה שופינג. החיים טובים.
בדרך לסופר צריך לעבור מול המכולת של יחיאל.  פעם הייתי קונה
אצלו. כשעברתי לכאן, עוד לא פתחו את הסופר בפינה, אז כולם היו
קונים אצל יחיאל. לא היו לו הרבה מוצרים, רק קוטג' או משהו
כזה, אבל בתור רווק גם ככה לא הייתי אוכל כמעט בבית אז לא היה
לי אכפת. גם שפתחו את הסופר המשכתי לקנות אצלו. מתוך נאמנות
יותר מאשר הכל. סך הכל קצת ריחמתי עליו, איש זקן, גלמוד, אשתו
נפטרה, הילד והנכדים גרים רחוק. כל מה שהיה לו זאת המכולת שלו
והלקוחות שלו. אחרי שדנה עברה אלי, התחלנו לקנות בסופר. דנה
רצתה דברים שלא היו לו במכולת, אז עברנו לסופר.
אני תמיד מרגיש קצת לא נעים כשאני עובר ליד החנות שלו בדרך
לסופר, קצת כמו לבגוד בחבר ישן. אבל אין ברירה. דנה יותר
חשובה.
אני תמיד מנסה לעבור את החלק של הדרך מול החנות שלו במהירות,
מקווה שלא יראה אותי. לא שאי פעם יחיאל מחוץ למכולת, אבל רק
ליתר בטחון.
כשאני מגיע ליד המכולת של יחיאל, אני רואה ניידת משטרה
ואמבולנס וכמה אנשים מתקהלים. בעל המכולת ירה בעצמו, אומרת לי
אישה אחת. התאבד. אני מציץ לעבר הדלת הפתוחה של של המכולת אבל
לא מצליח לראות כלום חוץ מכמה שוטרים שיוצאים ונכנסים. אני
מושך בכתפיי וממשיך לסופר.
בדרך חזרה, כולם כבר נעלמו. הדלת של המכולת סגורה. נעולה. אני
ממשיך הביתה. דנה במטבח בחזייה ותחתונים מחייכת אלי. "היי
חמוד, איזה יום מדהים! שמיים כחולים! בוא נלך להסתובב בעיר קצת
אחר כך... תגיד הבאת לי את המרנג-דיאט שביקשתי?". אני מהנהן
ומכניס את המוצרים למקרר. אני סוגר את דלת המקרר ומסתובב. דנה
נצמדת אלי  ושולחת יד למפשעה שלי
"אני מתה עליך, אתה יודע?" היא אומרת לי בקול המתוק שלה ופותחת
לי את הג'ינס. היא נעמדת על הברכיים ומתחילה למצוץ לי את הזין.
אח, איזה יום יפה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתם חושבים שלבן
ארצי והד ארצי
יש אותו אבא?









ארצי באנקר


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/9/07 23:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ב ב וואילז

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה