מיה פלמינג / איש עפר |
להשאיר מאחור שובל מאובק של סיבה.
והוא חוזר אחורה,
נושם ומשתנק, נושם ומשתנק
מפסל איש מעפר חלומות
שקבר כשהלך ושתק.
הוא האמין שכבלי שתיקה
יתירו שעות חסומות,
אבל הרגיש נאכל מבפנים.
הבטיח שכשיצא מזה
הוא ידליק פנסים גדולים,
יצמצם וירחיב אישונים.
מישהי לחשה לו באוזן
שמסעות תמיד נגמרים,
כך גם במסע אבלות
על מה שנקבר ונשכח.
אבל הוא היה רק איש עפר
שהתעופף והתפזר עם הרוח,
לא השאיר הוכחה כששתק והלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|