מנור בוחניק / ואת |
למקומות שסגורים אפילו מפניי
אפילו ממך
שוטטת בחוסר בטחון על זרעיי מחשבותייך
על חלומותייך
ולא נדמת שוב, רק נרדמת
ואני ראיתי, ידעתי אותך מחדש
גם את מה לא בקשתי לי
ואת בנית לך את בחירותייך
ונדמת את שברי עברך לשווא
כוח הבחירה...
על ידי שמירת אותה התפישה
נתת לעצמך שוב לחלום, שוב לדום
שוב ללכת מחדש אל אותו החיבוק
אותו הריתוק הכואב
ואת
רוצה לדעת, לחוות
את מה שאת
לעזוב ולהשתחרר
להסתכל לעצמך בעיניים
ופשוט לאהוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|