New Stage - Go To Main Page


תלמה

איציק עמד בטרמפיאדה. לא מגולח, הקלאצ' תלוי עליו ברישול,
עיניים חצי עצומות
ומנסה ביד עיפה לעצור מכונית חולפת.
למזלו לא המתין זמן רב ולמרות מיעוט המכוניות עצרה לו  סוברו,
ישבו שם אשה ונערה.
הנהגת עצרה מעט הרחק מן התחנה, איציק החל לפסוע פסיעות גדולות
ולאות
לעבר הרכב שעמד שם והמתין לו.
הוא התקרב החלון נפתח
"לאן ?" שאלה הנערה?
"לסירקין" השיב
"אנחנו בכוון " אמרה האשה המבוגרת.
הוא ניגש לדלת האחורית נכנס עייף לרכב הסיר את התרמיל מעל גבו
הניח על הכסא .
"פרוק את הנשק" אמרה הנהגת.
"המחסנית בכיס שלי זה בסדר" הניח את הרובה על ברכיו, שלח
רגליים קדימה עד כמה שיכול היה והתרווח במכונית בידיעה שיש לו
כשעה נסיעה עד שיגיע  הביתה.
איציק חשב לישון בשעה הזו העיפות האין סופית הזו שהייתה בכל
אבריו
השתלטה עליו בכל פעם שישב.
אך לא.
"אני תלמה"  אמרה המבוגרת  "וזו בתי  ענת"
איציק עלם חמודות שמידותיו הטובות ניכרות לעין כל חייך  לו
ופקח
את עיניו שהיו חצי עצומות ואמר
"איציק ואני גר בכפר סירקין "
בליבו חשב שהאמא  תיראה כמה שהוא עייף הרי היא אמא ותחריש לה
והוא יוכל לשקוע בשעה של שינה הגונה.
פעם כששאלו אותו מה הוא יעשה אחרי הצבא השיב- 'אלך לישון
וכשאתעורר
אדע שאני יכול להמשיך לישון .'
"אז אתה בצנחנים? באיזה גדוד - אני שרתתי בצנחנים הייתי מקפלת

מה אתה עושה"
"חובש" ירה את התשובה ושקע עוד בתוך המושב הנח .
"מתי משתחרר?"
"עוד  חמישה חודשים "
"זה יוצא  כבר בסוף ספטמבר  מה אתה הולך לעשות אחרי הצבא?"
"ללמוד"  שוב ענה קצרות
"מה? כבר התקבלת?"
"רפואה - כן התקבלתי בגלל זה אני משתחרר חודשיים לפני המועד"
ענת החליפה קלטות בטייפ לא הקשיבה למתרחש.
תלמה החלה לעשות מאמץ ניכר להסב את תשומת ליבה של ענת לעלם
המתעתד להיות רופא בעוד שבע שנים.
איציק התעורר - הוא ראה לפניו שתי נשים האחת צעירה עם חולצת
בטן
ומחסוף נדיב ושני תאומי צביה  מציצים ממנו בוסריים משהו.
ולידה אשה בשלה , נשית לבושה היטב מקפדת שיערה עשוי כהלכה
ותנועותיה
התנעות הללו - אותן לא ישכח.
זו היתה האשה שעוררה אותו - האשה שהציתה את הערגה בהוויה שלו
תלמה...
שעה שלמה תלמה מדברת עם איציק שואלת משיבה מלהגת מתבדחת
ואיציק יושב שם הנשק על ברכיו , ומתחתיו קושיותו מתחילה לתת
אותותיה,
למזלו נהג ללבוש מדים גדולים ממדתו בשתי מידות  - היה תמיד
אומר לאחיו
שהיה אומר לו ,
"השתגעת?"
ועל כך היה עונה לו
"יש לכך סיבה אינסטורמנטלית-שיטה בדוקה, לאיוורור
האינסטורמנטים-"
כך במחלקת האיורור לנכח האשה הבשלה שהביטה בו מן המראה  החל
לצמוח לו אינסטרומנט המפואר של בחור צעיר  וחשקן.
איציק לא ידע את נפשו,  התשוקה געתה מן האינסטרומנט לשיפולי
הבטן ועלתה
בגל אדיר לעבר החזה שלו שחישב להתפוצץ.
נשמתו נעתקה, והוא היה צריך לענות לתלמה על שאלותיה.
"אתה בתל נוף?- שם שרתתי - ענת את שומעת הוא משרת בבסיס שבו
הייתי.
ספר לה לענת איזה כיף זה.- אולי תיקח אותה לסיור בבסיס מה
דעתך."
ענת לא כל כך מבינה מה אמא שלה רוצה ממנה.
ואיציק רוצה את אמא של ענת.
"תגיד איציק הלכת להיות חובש בגלל שרצית ללמוד רפואה?"
"לא".
" אהה זה עשה לך חשק".
'חשק ' הרהר איציק אוי כמה את עושה לי חשק תלמה מה הייתי עושה
איתך היום.
איציק ניסה לעצום עיניים לא לראות אותה שתחשוב שאני עייף
שתרפה.
אך היא בשלה.
"איציק באמת הנה הטלפון שלנו תזמין את ענת אני אתן לכם את
האוטו-
יש לך רשיון? אנחנו גרים לא רחוק מסרקין בחלק המזרחי של פתח
תקווה
לבסיס מותר לכם להביא חברות נכון?"
איציק שומע איך תלמה משדכת לו את ענת -מן הסתם חשבה בליבה רופא
הרי
הוא חתן ראוי לבת שלי .
ובעיני רוחו נושא את תלמה בעדינות לחדר שבקומת הגג שבביתו.
משכיב אותה על המטה הצרה שלו יש מקום רק לאחד .
-הוא נשבע שהוא לא יביא הביתה אף פעם חברה -
למה שהוא יצטרך להסביר לאמא שלו מה עושה שם הנערה, שהיא הנערה
תסביר לאבא שלה מה הוא עושה שם בחדר שלה.
"אתה יודע אציק? - ענת לומדת בביולוגית גם אתה למדת בביולוגית?
"
"בהומנית " ענה
"אז איך התקבלת לרפואה ?"
"אני אוהב מתמטיקה אז עשיתי חמש יחידות ולא יודע הציונים טובים
- קיבלו."
הצלילים של  תלמה שיגעו אותו קצב הדיבור הקול התנועות תלמה
פשוט
היתה התשוקה !
בליבו קרא לה 'תשוקה'.
עשה עצמו ישן - כדי שתרפה ממנו ובעיין חצי פקוחה הציץ ב'תשוקה'
נוהגת נעה משוחחת עם הבת שלה .
היא דיברה איתה בשקט חשבה שהוא ישן -
"בטח נורא עייף, תראי איזה חתיך כדאי לך."
ואיציק נושא אותה בעיני רוחו למיטה הצרה שלו
מסיר את חולצת המשי החומה, פורם כפתור, אחר כפתור
מתיר סוגר חזיה לבנה צחורה,
פותח חגור מכנסי הפשתן החומות מסיר איתן את התחתונים הלבנים
והנה היא על המיטה שלו ערומה ,
השדיים שלה פרוסים לצדדים הם בהחלט בגודל הראוי
הבטן שלה ממתינה לנשיקות שלו .
הקו הישר של שיער ערוותה . כולם שם ממתינים לו
והיא שוקקה כולה גם היא רק לו  .
"איציק"  שלחה תלמה יד לאחור ונגעה בברך שלו  
"הגענו לסרקין תראה לי את הדרך הביתה - אקח אותך- "
איציק ניתר - הוא כנראה נרדם אל תוך התשוקה בחיקה של תלמה.
"אין צורך"
"לא אני עומדת על כך - עד הבית"
תשוקתו הבוערת לא אפשרה לו להתנגד.
עוד כמה דקות עם תלמה לשמוע את קולה להריח את ריחה לראות את
תנועותיה לחשוב עליה דלק לתאוותו.
הנחה אותה להגיע לביתו.
ירד, אסף את התיק השאיר את הנשק על חלציו שלא תראה הבושה.
ולחץ את היד של תלמה שהושטה לו.
המגע - היה כמו שדמיין רך, מפתה, מעורר...
הניף יד שלום לענת.
"תתקשר" אמרה תלמה.
ונסעה לה.
ואיתה נסעה החרות להשתוקק  לאשה אחרת .



מאיה בן ציון
31.3.2002    ©



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 2/9/07 23:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיה בן ציון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה