New Stage - Go To Main Page

נעם דוקס חביב
/
לחי יבשה

אילו רציתי ללכת , כבר הייתי הולך מזמן
מעביר את הזמן,
מעשן סיגריות כאילו היו אוויר לנשימה.

אמצע הלילה הולך לאיבוד,
אימא אומרת שמספיק לי לשתות,
שאפשר גם לכתוב בלי הטיפה,
שלא כל כך מרה לי.
היא עוזרת לשכוח,
אימא.

שלמה ארצי שר ברקע על דרכים משונות לומר שהוא אוהב
ואני לא מוצא את עצמי.
הייתי עם אישה יפה.

ניסיתי,
חיי החברה לא מתאימים לי עוד
והפכתי אדיש,
שום דבר לא מעורר,
בי השתאות.

לא כתבתי כבר המון זמן,
לא שמח ולא עצוב הייתי עד עכשיו
ושוב זה התפרץ,
הרגש, חוסר האונים.

דמעה ירדה לה על לחי שיבשה,

משהו בשבילי, לא רצוני,
דיברתי עם חברה לשעבר ושוב פרפרתי,
פעימות, פעימות,
כמו בימים טובים,
אבל שוב לא אופטימי, כי ידעתי,
שאין לי חיות ואין בי שמחה.

כואב לי לכתוב וכואב לי להיות,
לא רוצה שידעו אבל רוצה בכל זאת לצעוק.

עוד קצת ואתגבר, זה מה שאני תמיד אומר
וזה נדחק, לא מתממש, גווע בין חוסר השפיות שלי והנורמליות של
העולם והאנשים החיים בו.

גלגול, חוסר ברירה,
נשמה תועה בעלטה ותנועה.

רגישות.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/8/07 0:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נעם דוקס חביב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה