אני מרגישה אותך נוגע בי. מרגיש אותי. נושם אותי.
אתה מכיר אותי, מפחדת ממך מאיתנו, ממני. יודעת שהכול יכול
לקרות אם רק נאמין, ולא רוצה להאמין, רוצה לשקוע לתוכי לעצמי,
לשכוח ממך ולא לפחד מאיתנו.
אני בורחת למחוזות רחוקים מרגישה אותך אחרי חושב עלי מרגיש
אותי, מפחדת עליך מפחדת לשבור אותך, יקר שלי.
ברית עולם הביאה אותך לתוכי, לליבי, נתנה לי  ממך רק כדי שאדע
שהרגש קיים, שלא אפסיק להאמין שאדע מה מצפה לי, ואני יודעת
שבינתיים אני שוברת אותך אני רומסת אותך, ואתה אפילו אינך
יודע. מאמין בי , בנו, ברגש. אתה פה מלאך נישלח אלי לרגש אותי
לנער אותי. לאהוב אותי, אבל מי, מי יאהב אותך, ינשק אותך בזמן
שבזכותך ינשק אותי אחר, בזמן שילטף את שידי זר שאינו אתה,
שלעולם לא ייתן לי את מה שאתה מוכן לתת, יכול, חולם.
החזה שלי הבשרני, כמו חלום מתוק , כמו עוגת שוקולד ענקית, לו
רק הייתי נותנת לך ללטף, להרגיש. לוקחת את ידיך ומעבירה על
גופי, לפינות חשוכות, נסתרות, מלוות בנעימות שכתבת למעני.
לו רק הייתי נותן לך את רגעי החסד האלו,אז הייתי מרגישה טוב
יותר, להיות איתו עכשיו?