אני מכירה אותך, יודעת מי אתה מהרגע שנפגשנו
אני מרגישה אותך כמו שלא הרגשתי אף פעם אחר
אני חולמת עלייך מטייל ברחשי לבי
תוהה אם למחרת אתה בכלל זוכר... אותי

אני מדברת אליך בלי לפצות פה
מדמיינת שאתה שומע כל מילה שאמרתי
אני מסתכלת עלייך ומפחדת פחד מוות
כשאתה לא עונה

ואז, תמיד ברגע שבו אתה מושיט לי יד
אני הודפת אותך מעליי, מעדיפה לבד
מבוהלת מהמחשבה שעוד רגע תיגע בי,
שנהפוך לאחד

אבל כשאתה הולך אני פשוט נאבדת
לא מצליחה לצאת מהפינה הדחוקה
מתפללת שתתפוס לי את היד בלי לשאול
שתאחז בי, לא תיתן לי ליפול

שתחליט בשבילי, בשביל שנינו
שיותר אין לבד, רק ביחד
שתעלים את הערפל שבינינו
כי אני פשוט מתה מפחד.