דתי לאומי, יפה כמו בחורה, דובון שעיר וחמוד בארון,
ביקש שאזיין אותו.
אמרתי "בשמחה."
ביקש שאפסיק, "פעם ראשונה שלי, סליחה."
אמרתי אדרבא ואדרבא. אני עדין ומתחשב.
אמר "לא לא, כואב!"
"ומה עכשיו?" שאלתי.
"גמור לי על הפנים!" ייבב.
שוב לא רציתי לאכזב...
ואז אני נשבע שהוא אמר "שמע ישראל, אתה מלא כרימון!"
אה הה ההההההההההההההההההה! שגעון!
גמר לי חצי נייר טואלט המניאק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.