לילה שכזה יוצא אל העיר , מן המראה עולים יורדים,גוברים
געגועים אלייך ואל העבר.
הלילה מכסה את בתי העיר, וברחובותיה הקרים ישנה דממה-זה כבר לא
עניינה.

לילה שכזה גורם לי שוב לחשוב ולקוות,שאת עדיין מחכה לבד,אולי
אבוא כמו פעם.
הלילה מבקש מעט שלווה,שומר הוא את קולו,בתוך תיבה קטנה,שאבדה.

לילה שכזה לרגע לא רוצה לדעת אם לשמוח זה מה שנחוץ עד שהכול
חוזר לשוב.
עוד דקה והיא הולכת לדרכה,מאוכזבת אבודה והרי אותי מעניין מה
את עושה,אם את לבד או לא.

לילה שכזה מראה כמה יפה העיר ,כמה נעים ריחו של היסמין בים,אני
נזכר רק בך.
הלילה מנגן צלילי עבר מחופשים,וניבטים כל המבנים המוארים.

לילה שכזה רגליי נופלות,נעצמות עיניי.הייתי מוותר על הכול,ועף
למקום שבו תהיי גם את.
מתחלף הלילה,הירח מתקדם והלאה. האורות כבו, והכבישים מתפנים.

לילה שכזה אני חושב עלייך,וכל כך רוצה לאחוז בשתי ידייך ועכשיו
יותר מתמיד.
לילה שכזה כמעט נגמר,כשיום חדש מופיע,אני שב אל תוך הלילה
שעבר.