יש פעמים שמילים לא מספיקות
גם אם אכתוב מיליון שירים
אף מילה לא תצליח לתאר את מה שאני מרגישה

אם הייתי רוצה שחיי יגמרו
האם זה ישמע חולני?
אם הייתי רוצה לדעת מה הוא עושה בכל שעה
האם זה ישמע חולני עוד יותר?

אם זה כך
אז אני חולה
אני כל כך חולה נפשית

לא אתנגד
קחו אותי למוסד משוגעים
לפחות שם כל המחשבות הללו יראו נורמליות

אין מילה שיכולה להגדיר את מה שהוא עשה לי
אני רק יודעת שעכשיו אני דפוקה
אני יודעת שעכשיו אלוהים יושב לו בחיקי
רק מחכה להתאבדותי

האם זה צודק מעשה שכזה?
האם כדאי לעשות את זה?
לעבור לעולם של אחרי רק בגללו
לגמור את כל מה שעוד יבוא
רק בגלל טיפשותו?

ואם התשובה היא כן?...
אז עכשיו אני אקח את האקדח
אקרב אל מוחי הבוער מעצבות
ואז ארחיק אותו...
כי בגללו אני אמשיך
רק בשביל להוכיח לו שהוא טיפש

אבל אין לי שליטה לגבי העובדה
שהרגע הפכתי לצמח של פרדה
אולי לא אשאר כך לנצח
מי יודע?... אולי אכלל ברשימת הניסים הרפואיים

ואם כן אשאר צמח לנצח?...

הוכחה לכך שאני חולה היא עצם כתיבת השיר הזה
אנה סילחו לי
אך אין לי ברירה
אני מנסה לתאר את מה שאני מרגישה
ובמקום זה...
יוצא אבחון למחלה
רשמו לי מרשם ואבלע את כולו
לא בבת אחת
לפי המינון
כי לוותר על נשימת הראות... רק בגללו
זה קצת יותר מדיי.