האעמוד עירום ועריה
שאלתי פעם
יודע אני היום כי כבר לא
למה תמיד הטרידתני זו השאלה
עת הייתי אכן עירום
ועריה של זרה לא ראיתי
והרי עמדתי לשכב לעולם לא הייתי יכול
להיאסף אל אבותיי עת כל
העולם כולו היה כמולי
מתנכר
הנה לא עוד היום אילו הימים
וגם אל אותם הבאים
בטוחני כי "ג'ימל" תאהבני
גם מחר הנה אנו נישאים
מעם מעייניי הווה
אשר אינו בבדידות עוד
כי שניים מיני עכשיו חי לנו
יוכל
אין אני שר
פעם הייתי שר היום איני צריך עוד
כי פעם שאלתי
האעמוד עירום ועריה
בלי כסות חסר
מחסות אין מעטה
ועונה אין שיקשיב אך גם גג דולף
הנה עוד לא כך היום
וגם אל אותם הבאים
חליפות העתים משנות את השירים
ולא השירים של פעם גרמו להיעלמות הבדידות
של אז
אל האושר הגדול של אהבה
בימים אילו ובאילו הבאים
אין עוד בדידותם
של השאלות שהומרו באחרות.
20.12.77
