אנטואן א. פלרי / כיבוש |
המהדהד בחדר ריק
את צוחקת אליי.
כמו שיח ורדים
קוצני
את מסתלסלת עליי.
כמו חייל שאינו יודע
פחד
את כובשת אותי.
וכמו עיר חלשה
נטושה
אני נופל לרגלייך.
נופל בשבייך
בלא טיפה של
צער.
ואת לבי את
מגלה
אל תוך לבך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|