לילצ'ה קורן / 02:00 לפנות בוקר |
כמו תמיד אני לא נרדמת.
ואני רוצה לחשוב
שאם לא אשן, הבוקר לא יבוא.
אם לא ארדם, לא יהיה מחר שצריך להתעורר אליו.
אני מדמיינת לעצמי איך
אלחם בקרניים האדומות דרך החורים בתריסים
בעזרת עיניים פקוחות ואדומות.
איך לא ארשה ליום הבא להגיע.
אני מבקשת נס נסתר
מאלוהים, בו אני לא מאמינה
שירשה לי להיות ערה רק עוד לילה אחד
בלי לראות את הבוקר שיבוא אחריו.
אולי רק הפעם
הבוקר לא יבוא
ולא יבוא
כל העתיד הזה
שמגיע איתו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|