"אין לי כוח אליך יותר. הפעם באמת, מתגרשים"
זה משפט שאני שומעת אחרי כל ריב. האמת, נמאס לי כבר לשתף פעולה
עם העניין הטיפשי הזה. שניהם לא בסדר. היא מצד אחד, עסוקה יותר
מדי בחברות שלה, ובחוג הריקודים שלה. הוא מצד שני, מוזן
בשטויות מקלטות של חוזרי בתשובה. אני כל הזמן אומרת להם
שיתגרשו כבר. וכל פעם בסוף הריב יש לי איזו תקווה קטנה שהפעם
באמת, הפעם זהו. אני לא יודעת למה התקווה הזאת ניצתת, כי הרי
אני נוכחת לגלות שאחרי יומיים שוב חוזרים למצב הרגיל, אחרי
שבוע שוב רבים, ואחרי חודש שוב יוצאים למסעדה כל המשפחה ביחד.
לפעמים אני תוהה איך זה במשפחות אחרות, שאין להם בעיות כמו
שלנו. אבא שחוזר בתשובה, לעומת אמא שרוצה להיות ליברלית, ורוצה
לחזור להיות בת 16 כשהיא כבר עברה מחצית מחייה.  יכול להיות
שאצל אנשים אחרים הריבים הם לא כאלה, הם יותר ידידותיים, ולא
קורים בתדירות גבוהה כמו כאן. כמובן שאני לא יכולה לאמת או
לשלול את המחשבות האלו, כי ליד אנשים הורים אף פעם לא רבים.
אני יושבת כאן מול המחשב, סיטואציה רגילה מחוץ לדלת שלי.
ההורים רבים בקולי קולות ומדי פעם נשמעת צעקה לעברי "לא ככה
גפן? תגידי לו". אמא רוצה שאני אאמת את מה שהיא אמרה על אבא,
האמת שכבר לא שמעתי מה היא אמרה, אני כבר לא מקשיבה להם, כי זה
כל הזמן אותו הדבר, זה מוכר לי ולכן אני לא משתפת פעולה.
אני זוכרת את הריבים עוד משהייתי קטנה, רק שהם היו פחות
משמעותיים מזה. כי בסה"כ, אבא היה הרבה פחות בחזרה בתשובה,
ואמא התנהגה יותר בהתאם לגילה.
בעצם, אני תוהה לפעמים למה הם התחתנו אם הם כ"כ לא מתאימים? אז
זהו שדווקא יש לי תשובה לזה.
אבא לא הראה שום סימן לדת, הרי חזרה בתשובה באה בפתאומיות, אף
אחד לא יודע אם הוא פתאום באמצע חייו יתחיל להאמין שיש שם
מישהו למעלה. אמא, תמיד אהבה לרקוד, כך היא מספרת לפחות, אבל
אבא אומר שהיא מגזימה עם האובססיה שלה לזה. לדעתי היא הולכת
לרקוד בגלל העניין החברתי, כי את החברות הטובות שלה היא הכירה
שם.
בקיצור עם השנים, ההורים התחתנו, והולידו את אחותי הגדולה.
"גדולה". היא הרבה פחות בוגרת ממני, בכל הנוגע לעצמאות
ואחריות. אחרי 5 שנים אני נולדתי.  ואז אחרי כמה שנים, אני לא
יודעת מתי זה התחיל אבל זה היה בהדרגה, אבא החליט שהוא מתחיל
להאמין באלוהים. זאת אומרת, במושגים מודרניים, "חוזר בתשובה".
מכאן הכל התחיל להסתבך, כי אמא לא מוכנה לקחת חלק בשטויות האלה
של שמירת שבת וכל הברכות שיש לדתיים. בצדק, מה העניין שמישהו
ישנה את דתו בגלל מישהו אחר? אני איתה בעניין הזה.

עד לפעם הבאה שאני אכתוב על קטע מחיי.
להתראות.