שיר נאה, שפה גבוה.
חלומות שכתובים על פיסת נייר לבנה.
כל הרגשות כבר מזמן על הדף,
הם שוכבים להם על שולחן מאובק.
נערת חן בחדר יושבת.
במלוא ייסורים היא אותם כותבת.
ומי העלה בדעתו שנערה צעירה,
תסבול כמו אישה בודדה?
אך אם תביטו רחוק...
ותחדרו עמוק...
תראו שבלב היפה,
יש חור בגודל לבנה.
וזו התשוקה שבסוף תפיל אותה,
את אותה היפה... שכתבה בשפה גבוה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.