באחרית הניחה כותונת וכנף מעיל
אם לא יועיל; כליל יעיר וירפרף
במגע הפרפר העף
מתוך הפרטים עלו;
אזוקים הטללים והאבקנים
אחוזים עודם בפרחים
על כותונת ונהמת הפעימות
צל חיוורון הטיל ציפורים עפות, סחרחרת
בחלל
אחרת מכך היו החדרים אטומים
והכנפיים מכות בשקיפות
הזכוכית.
המגירות, המדפים, הארון
בין הבתים
בשדרת השורות, בסדר סדק המילים
הזמן עמד מצהיר שדרה ברעדה
והחלטה זקופה, מכסה בטבעות עץ אגוז קיר
עזוב
מילים, פתקים, חדרים, פירורים פזורים,
היה צריך לארוז קיץ אחד שלם וחורף שחון
לדחוס לתוך סתיו מטפטף תשובות
ולדרוס כותונת פסים מדממת טיפות לעבר פקעת
תפרחת הזיכרונות
שחוט משי נרקם בבדים ונקשר בדעת
על הכתמים והבור והאסור והמותר
והנותר במסע המעורסל
שהחושים ליטפו גוף בחורף גדוש
על מצע פתיתים שהזמן עבר בחורש
בשיירת חולמים
עד שהאיר מפתח מערת הזמנים
שם עודה אישה יושבה בפתח הכריכים
שעץ חרוב ממתיק מזונות
ומצל על עונה שחונה
שעוד תחריט ומראה עמיד
מי שהחליט שם לא עוד החליק בין
הטיפות
ובין חופת השמים ומרפסת ארובת העיניים
שזכרו גשם חומצתי
ברד לעתים ירד
עד שפסק
זו העונה שרשמה דפים
ושלחה איגרת ברכה לעבר עננה אוורירית
סיפרה על שבר פתאומי, במאבק פנימי
ושבי, במשא ומתן והמגעים המתמשכים
שנעדרו הרגעים
ובאו נוגעים ורוטטים געגועים
ופודים עדים ומשלחים משבים לדרכים
אסורים
בשטף רטט, ברדת השקט העוטף
אחוזות גוף בטירת הזמנים
שצובאו וצבעו בלוח השנים
דמויות מגשימות גשמים
על הצמחים
רוך הפרחים ספר את הטיפות הפועות
על עלי התכלית הניח הינומה עטופה
נוטרת רחובות ששערות ראשה פזורות
לעבר הרוחות
שדעתה כשעת המילים השותקות ומפכות רכות
עטופות רוך משי ושני
שם נותר הקיר יחיד זוכר
ומבקר קיר בית
מדף מעץ, אגוז מזמן קשה
העושה בדף תצהיר ומניח בעת
עלה יבש מצהיב
אזוב עזוב
בירוקת בגוון עמוק
שאינו משיב מבט לאחור עוד
בפרוטרוט
רק צל פרי עץ החרוב בפרות
מזין מתוק מניח עוד רחוב
בחוב צפיפות העבר
מערסל בבלוטות
זיכרונות טעמים מעורפלים
חושים בתנודות רטט
הזמנים המערסלים
 |
