[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גלית צ'רנין
/
אוהבת...

כשאמרתי לו שאני אוהבת,העולם חרב
שטפונות שטפו את כל החיים מהרחובות,
הסופות סחפו איתן בתים,מכוניות ומשפחות.
הזקנים והילדים מתו אחד אחד,אחד אחרי השני,סתם כך
בלי שאף אחד ידע את הסיבה...
אמהות ובנות בכו,והגברים נהיו יותר גברים.
הכל היה תוהו ובוהו ובכי ומוות ואני אהבתי אותו והרגשתי כאב..

כשאמרתי לו שאני אוהבת
הטיפה האחרונה של דעתי הצלולה נפלה לתוך אגם של שיגעון עמוק
והשיגעון קיבל אותה עליו בזרועות פתוחות של כותונת משוגעים,
וחייך,והיה הכי מרוצה בעולם...
ובתוך כל השיגעון הזה אהבתי אותו עוד יותר
וכשאהבתי,דעתי נטרפה

כשאמרתי לו שאני אוהבת
מליוני טיפות קטנות ומלוחות זרמו לי על הלחיים בדרך לרצפה
וטבעתי בתוך כאבי כשהאוויר הנות מספיק רק כדי לומר את שמו...

כשאמרתי לו שאני אוהבת
הוא הצמיד אותי עליו חזק חזק

                                     ושתק.........







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קראתם את הסלוגן
האחרון?!

לא?!

חבל, היה ממש
מצחיק.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/9/07 23:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גלית צ'רנין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה