דרך מסך הערפל
צעד אחרון אל תוך העולם
נפילה חופשית דרך ענן
פה מתחילה התהום
חשוכה ואפילה, מפחידה
היום הארוך התקצר עד כדי נשימה
בבדידותה נאנחת והסוף הגיע
מעל הרגש דואה כמו נשר
ראש קירח מעל גופה שבורה
אין נחמה בבשר קרוע
אין אהבה בנפש מחולקת

השמש מתעוררת ליום אחר
לילה ארוך שפינה מקום
האור חודר ורק בקושי
את מעטפת הכאב החונקת
רוח קלילה מניעה את העץ
מזכירה את רוחה שלה
חסרת מנוחה, קרירה עכשיו
מרעידה את העולם בבכיה
שורפת לבבות אנושיים
בדמעה קטנה
וזוהר נשמתה אבד

הבוקר בא לסיומו
אדמה שנערמה מעליה
מזכירה ערוגה לשתילה
נשמתה שפרחה
לא תדע את ידו המנחמת
את דמעות הכאב
אותם דמעות שהשילה ממנה
רגע לפני
שפגשה בסוף התהום
ועשתה לה סוף וקבר