יש ימים, בהם אני החכם באדם
יש ימים, בהם אני יודע כלום

יש ימים של יופי מול המראה
ויש כאלו בהם לא רוצים לצאת מהבית מבושה

יש ימים, בהם אני נוטה לשכוח
יש ימים, בהם אני זוכר הכל

יש בקרים עם קרן שמש שמקפיצה מהמיטה בעיניים בורקות
ויש אלו בהם אותה קרן שמש סוחטת אנחת יאוש וכרבול נוסף

יש רגעים שאתה רוצה לטייל בכל העולם,
לראות ולטעום מכל מה שיש לעולם להציע
לשם כך אנחנו כאן.

יש פעמים שכל שאני רוצה הוא להיות כמו אלו הזקנים
לשבת בניחותא עם חברים ותיקים ולדמוע על שישים שנה של חברות
עשירה בחוויות

לפעמים אנחנו אוהבים כל כך עד שאנחנו שוכחים לאהוב באמת,
כמכושפים מוכתבים למין - כן או לא, כמדד אמיתי לחברות או לא

לפעמים הכל נראה סתמי
לשום דבר אין טעם כי הסיפורים שאנחנו חיים על פיהם ומתים אליהם
חסרי כל שחר, איננו טובים במהותנו, איננו רעים, אנחנו סה"כ בני
אדם - בשר ודם.
לפעמים אנחנו מגלים שיש גם רגשות, מחשבות ואמונות שמחזיקות
אותנו בחיים

יש ימים שלבד זה נהדר. הכל שלך ובידך.
יש ימים שהבדידות מעכלת מבפנים

יש ימים שאני רוצה להיות מישהו; לעשות משהו ולשלוט כי אני
יכול.
יש ימים מנגד, בהם אני מעדיף לעמוד בצד ולטמון ראשי בחול

לפעמים כבר רואים את סוף הדרך האחת וצריך לעבור לאחרת שתמיד
נפתחת
לעיתים פשוט בוחרים לעבור לדרך מפתה יותר ולזנוח את הדרך
השנייה
אל סוף שבילי החיים שנבחר לקחת נגיע עם מטען מסוים ובעיקר עם
קבוצת אנשים מסוימת, שילוו אותנו בדרכנו; בין אם שבועיים ובין
אם חיים שלמים.

משפחה כנושאי כלי ואני נושא כליהם, לעולם נהיה יחד
חברים הם מאירי דרכי, שבילי החיים בהם אני בוחר
חלקם יתעממו עם הזמן; חלקם ימשיכו לזהור לנצח.