אני שונאת אותך!
אני חושבת שניצלת אותי ועשית עליי ניסויים בזוגיות. חשבת שעם
האוכל יבוא לך התיאבון אבל זה לא הולך ככה.. אי אפשר לשחק עם
אנשים בצורה כ"כ בוטה, אי אשפר להתעלם מצרכים שהם לא שלך, רק
כי הם לא שלך. זה לא ייתכן שהחלטת לעבור לגור איתי לפני שהיית
בטוח ב100% שזה מה שאתה רוצה לעשות. יש בעיות תמיד ואף אחד לא
ביקש ממך להבטיח לי לנצח, אבל יש הבדל תהומי בין קשיים שנובעים
מהרצון הבלתי מעורער להיות יחד לבין הרצון שלך שמעולם לא היה
כולו בקשר. במקרה הטוב נתת 70%, במקרים הגרועים יותר זה לא עבר
אפילו את אחוז החסימה.

אני יודעת שהיו קשיים, אני יודעת שלי היה חלק לא מבוטל בהם.
אני יודעת למרות כל זה, שאתה היחיד עם הכוח וזה מחליא אותי
שניצלת אותו לכל אורך הדרך.
אני חושבת שאין מה לעשות, ושאתה באמת דפוק ברמות עמוקות כי אתה
אשכרה מגדיר את עצמך על ידי הרושם שאתה עושה על ילדות בנות 16,
על ידי סמים ושתייה מופרזת. וכשזה מהווה את עולם התוכן שלך,
שאפילו לעבודה מסודרת אתה לא יכול להתחייב, למשהו שיאתגר אותך
יותר מרמת  הסיפוק המיידי, אלא השקעה לטווח ארוך, לחיים ולא
לעוד ערב זול של שתיה- אז ברור שלא יכולנו לצלוח את המסע הזה
יחד. מה שהורג אותי, יותר מהכל- זה שלמרות כל השיט ההיסטרי
שהעברת אותי בחצי השנה האחרונה, והיה כ"כ הרבה ממנו.. זה שאתה
לא פנוי רגשית- כי אצלך , אם זה לא לחלוטין "אני, אני, אני" אז
אתה לא יכול לשאת את זה- וכאן אזכיר את המשפט הנורא מכל,
שמעולם לא חשבתי שאשמע ממישהו בעולם, ובוודאי לא מהאדם הקרוב
ביותר אליי:
"אני באמת לא מבין למה הייתי צריך לבוא איתך אתמול לאזכרה של
אמא שלך.. לא הייתי שם כשזה קרה ובכלל, גם ככה לא נעים לי מאבא
שלך.. ובכלל, איך את היית מרגישה אם הייתי מבקש ממך לבוא
לאזכרה של סבא שלי!!!!!!!!!!??????@@##@$@$%$%&$%&%"
ובוא נשווה לרגע את סבא שלך לאמא שלי, פסיכי אחד- כשאמא שלך
תמות, אז תבוא לדבר איתי יא פגר.
זה הדבר הכי פוגע שאי פעם עשית! וזה שאתה אשכרה לא מבין,
התחושה הזו של הלבד התהומי בתוך זוגיות, זה הדבר הכי קשה
מנשוא- אם הייתי לבד זה היה כ"כ הרבה יותר קל, מאשר להרגיש
שאני בדיאלוג עם עצמי חודשים ואתה מבליח לך מדי פעם כשנוח וזה
לא מפריע לתוכניות שלך להתחיל עם עוד כונפה ולנשק עוד ילדונת
מטומטמת.

אבל מה שמעודד אותי זה שלמרות כל הפגיעה המטורפת שלך בי, של
הניצול הציני של מישהי שבאמת ובתמים אהבה אותך ורצתה רק להיות
איתך ולעשות אותך מאושר- למרות כל הפאקים שבה- אני אכאב עוד
חודש, עוד חודשיים והצלקות ישארו ופעם הבאה אני אחשוב חודשים
רבים לפני שאעיז בכלל להתמסר למישהו (ותודה על זה דרך אגב..)
ועדיין ישארו לי בעיות עם אמון כי כשאתה רצית, היית הכי רגיש
והכי שם והכי מבין, אבל ברגע שזה התחיל לשעמם זינקת לך מבעד
לדלת, כי עוד מעט אני אהיה זקנה מדי ורופסת עבורך, כי אתה לא
יוצא עם בחורות מעל גיל 22 וזה מה שמעניין אותך "רזה זה יפה!
אני אוהב ציצי גדול ובטן שוטחה! שערות בכוס זה דוחה!" יופי
קירח משמין שכמוך, תמשיך לאמר לעצמך את זה. אז איפה הייתי, כן-
קו האופק- בכל אופן, אז לי יקח זמן, אבל אני יודעת שאני אצא
מזה, ועוד זמן מה אני אראה אותך במקרה ברחוב ולא ארגיש את
נעיצת הפגיון שחשתי אתמול, שמישהו מוציא לי את כל הקישקע
החוצה- אז אני אסתדר כי אני חזקה ויודעת מה אני שווה- אמנם לקח
לי זמן לא מבוטל להבין את זה אבל היי, עדיף עכשיו לא? (ילד
טיפש בן 32 שלא רואה אף אחד ממטר..).
אז אתה זה שתשאר לחיות עם עצמך, כבוש הרבה יותר מדי בפחדים
המטופשים שלך ועוד כמה שנים, תמצא את עצמך לקראת סוף שנות
השלושים לחייך, שוב סוגר איזה פאב מצ'וקמק ב6 בבוקר, דוחף עוד
בירה במורד הגרון ואת הבטן כבר אי אפשר להסתיר, הולך לדירת
הרווקים המטונפת שלך לבד כי אפילו הבנות עשרים כבר עברו הלאה
והן מחפשות משהו יותר משמעותי מבחור עם תואר שני במתמטיקה
שעדיין לא מצא את עצמו ומחלטר כמלצר בשלושה מקומות שונים..
ואתה תסתכל במראה שלך ולא תבין מאיפה הזקן המדובלל שצמח לך,
ולאן נעלם כל השיער, והאור יפציע מהחלון ואתה תלך לישון אחרי
שהבאת ביד מול עוד איזה פורנו זול של בחורות מפלסטיק שאומרות
"או" ו"אה" בקול מאוד אמין שאפילו את הפרצוף לא צילמו להן כדי
שהגועל שעל הבעת הפנים שלן לא יכביד על בחורים חולים כמוך.
רק טוב שיהיה הא?..