"מהר!"
"הם באים."
"שקט!"
"הם כאן."
לא לזוז.
לא לנשום.
"פתחו את הדלת!"
"מהר!"
"החוצה!"

יצאנו בשורה,
לכל אחד תיק קטן.
מה לקחת?
אוכל?
כסף?
את הבובה?

וכך הלכנו בין השורות.
רגע!
איפה אמא?
לא! אסור לבד!
איפה אבא?
ופלי,
וינקל'ה?
אבל אסור!

נכנסתי לחומות,
הגדולות,
האפלות.
והמשכתי ללכת בסמטאות.
איפה אמא?
איפה אבא?
ופלי,
וינקל'ה?
והדמעות.
דמעה,
ועוד אחת.
לבד.
נשארתי לבד.