"מהר!"
"הם באים."
"שקט!"
"הם כאן."
לא לזוז.
לא לנשום.
"פתחו את הדלת!"
"מהר!"
"החוצה!"
יצאנו בשורה,
לכל אחד תיק קטן.
מה לקחת?
אוכל?
כסף?
את הבובה?
וכך הלכנו בין השורות.
רגע!
איפה אמא?
לא! אסור לבד!
איפה אבא?
ופלי,
וינקל'ה?
אבל אסור!
נכנסתי לחומות,
הגדולות,
האפלות.
והמשכתי ללכת בסמטאות.
איפה אמא?
איפה אבא?
ופלי,
וינקל'ה?
והדמעות.
דמעה,
ועוד אחת.
לבד.
נשארתי לבד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.