לפני שנתחיל -
יש לך ישבן מפגר ( ="מטמטם", שמתחרז עם "חבר").
עכשיו נתחיל -
יש לי חבר.

אבל יסלח לי האל,
אני לגמרי שיכור.
ומותר להסתכל,
וצריך לשחרר קיטור.

לעזאזל, אתה נראה מצוין,
נתוניך כמעט מעציבים.
ואילו אני בחור נחמד ונאמן,
ולא ארד לביבים.

אולם אלוהים הוא עדי,
אם עוד שנה שנתיים מתחילות השלישיות,
תן לי להגיד לך ידידי,
אתה בראש סולם העדיפויות.

נותר רק לקוות, להתפלל
ולהתנצל על החזירות.
אם זה מנחם - אני וחבר שלי נראים מעולה,
נראה לי שיהיה אליפות.

ושוב סליחה, אני שיכור.

אני לא חושב שהשיר הזה טוב, אפילו לא בסטנדרטים הפריכים שלי.
אבל הוא נכתב, ברגע אמת, על מפית, לבארמן אמיתי שקרץ וחייך,
מתוך שכרות מוחלטת אך לא בלי השראה, בבאר אמיתי. וגם נתתי לו
את השיר, שאגב, היה קשה במיוחד לכתיבה כי היתה לי רק מפית אחת,
ולא רציתי שיהיו מחיקות, אבל כל שורה חצי-מוצלחת שעלתה בראשי
מיד נמחקה מהזיכרון. בגלל השכרות המוחלטת, אתם מבינים. וגם אם
נזכרתי בה לפתע, שכחתי עם מה היא היתה אמורה להתחרז. בכל אופן
השיר נכתב, ולכן עליו לצאת לאור.