הוא היה אב עסוק,
ביולוג במקצועו ובתחביבו.
יום אחד,
היתה זו שעת בין הערביים,
ירד לחדר העבודה אשר במרתף ביתו.
בנו, בן השש, הצטרף אליו.
"אבא, אני רוצה לעזור לך בעבודה", אמר.
והוא, ששמח על רצון בנו אך היה טרוד בעבודתו הציע:
"הנה בני, יש לי כאן פוסטר קרוע של כדור הארץ,
חבר את החלקים וזה יעזור לי מאוד", אמר ביודעו כי הדבר ייקח
לבנו זמן רב היות ואיננו יודע איך נראה העולם.
עברו אולי 10 דקות כשנשמעה קריאתו של הבן.
"אבא, סיימתי!"
האב, מתפלא, ניגש אל בנו ועיניו רואות כי אכן הורכבה התמונה
בדייקנות.
"איך עשית זאת כל כך מהר, הרי אתה לא מכיר את כל היבשות
והימים?" שאל מתפלא.
ענה בנו"
"אה, זה היה פשוט, בצד השני של התמונה יש פרצוף של איש, אז
קודם הרכבתי את האדם וככה הורכב העולם כולו..."