במרכז העולם  בין חומות עיר האבנים והאורות
היא פרצה וזרמה כמו נהר לתוך העיניים
בנחלים רבים שטפה את האדמה וחיממה את כל מה שבדרכה
היא השאירה את כולם המומים מתבוננים ולא מאמינים כלל
באמת כך היה באותו הערב זה לא סתם עוד חמסין ואורות העיר
המוכרים
לא היו פה מבטים חולפים או ניסיון כושל להפתיע את כולם באמת
זה רק זיכרונך היפה שנכלא בין חומות העיר זה שמלטף כל אבן ואבן
שנמצא בכל פינה
אבל גם כואב הוא כי לא באמת מצא שם את המנוחה

כמה יפה היא הזריחה שלך הזיכרון שלא נגמר לעולם
אולי אני רואה אותך בכל כוכב שנולד בשמיים וזה לא סוד
שמסנוור לי עכשיו עוד בעיניים
אבל גם לגעת בך בפינה קטנה מתחת לפנס הרחוב זה באמת יכול
להיות

החלטת שצריך לצאת למרחבים גדולים בהרבה ולשטוף את העיניים
רצית לראות אולי האוויר שם כמו לשניים
רצית להתחבק עם החופש ולדהור במרחבים להתנשק עם אהבתך שם בשקט
לבד
אולי אורות הבוקר שם יפים מכל העולם ותראי שבלב שלך חם כמו שלא
היה אף פעם
אולי בכל ערב רוחות נעימות מגיעות מהשמים וכל טיפה של גשם
יורדת שם מלאה ברסיסים של אהבה
ואל תיבהלי ילדה הם רגעים חדשים שחלמת לך זאת
את בממלכה קסומה

אולי אני רואה אותך בכל כוכב שנולד בשמיים וזה לא סוד
שמסנוור לי עכשיו עוד בעיניים
אבל גם לגעת בך בפינה קטנה מתחת לפנס הרחוב זה באמת יכול
להיות

הגיע אור ראשון והזמן ללכת לעזוב הכל מאחור
היום תישאר פה הפינה שלך ערומה מתמיד יותר מהכול
שוב את לא שואלת לא חושבת להגיד את לא יודעת אולי מפחדת שזה
מבהיל
את יודעת שיש כבר רגעים שמותר להגיד הכל להתגעגע ולכאוב
יש רגעים שמספרים בהם עד כמה אוהבים ורק מחכים שתחזור
ויש כבר זמנים שאי אפשר ללכת ולהשאיר הכול מאחור
בלי שיודעים את הכול
את נוסעת ונשארת בתוכנו היכן שתחפשי שוב ליבך
ואני בשבילנו זוכר כל רגע שבלב שלי ושלך לא ייקח לו אף אחד

רק לגעת בך אהבה בפינה קטנה מתחת לפנס הרחוב
אני אמתין שם... אולי תבואי זה באמת יכול להיות