מיכל סהר / נחנקת |
תקועה במקום.
כולם המשיכו הלאה,
כולם ימשיכו.
אז אני כאן,
איפה שהייתי.
כולם מתרחקים
ולאט לאט שוכחים.
ומה אני עושה?
מה אעשה?
אין לי שורשים,
אין אחיזה.
תשחררו אותי,
לא יכולה כבר לנשום.
רוצה כבר ללכת, לא להישאר במקום.
ואני כועסת,
כועסת מאוד.
על כל מי שמזלזל
על מי שלא אכפת לו.
רק טיפת הערכה
מילה טובה ודי,
תעזרו לי לחייך
כי כואב לי פה,
לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|