שאני לוי / שמש מדממת |
כשענן ברח עם הרוח
הרגע חלף ונישאר קצת מתוח
בין ריחוק לקירבה
כשהגלים נסחפו מהחוף
השאירו אותנו עירומים
כמו שני ילדים שחולמים
מול שמש מדממת
כשנתמכתי במגע הרופף
כשהעור הצטמרר עד כאב
תשוקה משתקת גוף רעב
אני לא בוכה
כשציירתי לך בחול
עולם שבור לרסיסים
העפת לשמיים גזרי עפיפונים
להסית את תשומת ליבי
כשציוץ הפר את השקט
מבטים הסתתרו מעצמם
נעלמנו ביחד איתם
עכשיו אני בוכה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|